| חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א - 1961 כולל תיקון מס' 8 מיום 21/3/01 |
1. הגדרות
בחוק זה -
"רשות שיפוטית" -
בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום
לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש
ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;
"יום הגשת התביעה" -
;לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;
"מדד" -
מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"הפרשי הצמדה" -
תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד
שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם
סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים - לפני תשלום כל
שיעור ושיעור;
"הפרשי הצמדה וריבית" -
הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת
הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;
"ריבית צמודה" -
ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה.
2. הסמכות לפסוק ריבית
רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק
כזה, או שנקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה,
לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו.
3. ריבית על הוצאות ושכר טרחה
רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של
עורך דין שפסקה לבעל דין.
3א. הצמדה
(א) במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק
הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם.
ב) בוטל.
(ג) הוראות סעיפים 5 ו-7 עד 11 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על
פסיקה לפי סעיף זה.
(ד) לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.
4. שיעור הריבית
(א) הריבית לפי הסעיפים 2 ו-3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו
במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים
ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק
ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות
השיפוטית שיעור נמוך יותר.
(ב) נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור
זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
(ג) בוטל.
5. תקופת הריבית וריבית פיגורים
(א) תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום
אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית
- עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט - מיום הוצאתן עד מועד הפרעון;
בשכר טרחה של עורך דין - מיום מתן הפסק עד התשלום; והכל אם לא
קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.
בסעיף זה, "מועד פרעון" - המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע
בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.
(ב) סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד
הפירעון, יווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל - הפרשי
הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת
הכספים של הכנסת (להלן - ריבית פיגורים).
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה
לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך
מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל,
ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד
הפירעון.
6. סייגים
(א) אין לפסוק ריבית לפי חוק זה -
(1) אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל
פיגור בתשלום;
(2) אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום
וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.
(ב) אין לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה -
(1) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;
(2) אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי
יום ה' בכסלו התשל"ד (30 בנובמבר 1973);
(3) אם נקבעה בחיקוק אחת מאלה:
(א) הוראה בדבר תשלום הפרשי הצמדה או סעד אחר, למעט ריבית,
מחמת פיגור התשלום;
(ב) הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין
שלילה חלקית מבחינת השיעור או התקופה.
7. ריבית דריבית
ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה;
לענין זה, "קרן" - סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה
והריבית לפי חוק זה.
8. פיצויים במשפט פלילי
הוראות חוק זה יחולו גם על פסיקת פיצויים לפי סעיף 31 לחוק לתיקון דיני
העונשין (דרכי ענישה), התשי"ד-1954, סעיף 35 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו
-1955, סעיף 6 לפקודת העמדת עבריינים במבחן, 1944, וסעיף 39 לחוק
הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1977 ולענין תקופת הריבית רואים את
יום הגשת כתב האישום כיום הגשת התביעה.
9. פטור מחיוב בתשלום ריבית
בעל דין ששילם ליריבו את הסכם שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו,
בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי
חוק זה לתקופה שאחר התשלום; הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב
לקבלו.
10. שמירת זכויות
תשלום או הצעת תשלום כאמור בסעיף 9, וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו
בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.
11. תחולה על המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
12. הוראות מעבר
בוטל.
13. ביטולים
סעיף 112 לחוק הפרוצדורה האזרחית העותומנית מיום 2 רג"ב 1296 (21
ביוני 1879) - בטל; סעיף 106 לאותו חוק לא יחול לגבי פסיקת ריבית לפי
חוק זה.
יצחק בן צבי דוד בן גוריון
נשיא המדינה ראש הממשלה
|
|