| נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן נותר בדצמבר ללא שינוי, בניגוד לממוצע התחזיות המוקדמות, שעמד על עלייה של 0.1%. על פי הנתונים החודשיים בניכוי עונתיות הואט קצב עלייתם של המחירים במחצית השנייה של השנה, ובמונחים שנתיים היה נמוך מהגבול התחתון של טווח יעד האינפלציה. בשנת 2011 כולה נרשמה אינפלציה של 2.2%, במרכז תחום יעד יציבות המחירים. מקורותיה העיקריים של עליית המחירים ב-2011 הם רכיבי האנרגיה, שכר הדירה והמזון, שעלו בקצב מהיר במחצית הראשונה של 2011, ושיעורי עלייתם בשנת 2011 כולה היו 9.5%, 5.2% ו-2.3%, בהתאמה. |
| תחזיות האינפלציה והריבית: הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה, על פי שוק ההון (break even inflation) היו בחודש ינואר, בממוצע, 2.2%, עלייה קלה ביחס לחודש הקודם; הציפיות לטווחים הבינוניים עמדו על 2.4%, ירידה קלה ביחס לחודש הקודם, ולטווחים הארוכים – על 2.5%, בדומה לשיעורן בחודש הקודם. ממוצע תחזיות האינפלציה של החזאים ל-12 המדדים הקרובים הוא 2.3%, בדומה לרמתן בחודש הקודם. שיעורה הצפוי של ריבית בנק ישראל בעוד שנה לפי שוק התלבור נותר החודש יציב ברמה של 2.4%, ואילו לפי תחזיות החזאים, בממוצע, יהיה שיעור הריבית בעוד שנה 2.6%, לעומת שיעור של 2.3% שהם חזו בחודש שעבר. בקרב החזאים אין תמימות דעים לגבי עיתוי הורדת הריבית. |
| הפעילות הריאלית: האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על המשך ההאטה בפעילות ובביקושים. לפי סקר החברות של בנק ישראל לרביע הרביעי קצב גידולה של הפעילות העסקית הוסיף להתמתן, בדומה להתפתחות ברביע הקודם. כמו כן מצביע סקר המגמות החודשי של הלמ"ס על האטה של צמיחת הפעילות העסקית גם בחודש דצמבר, בהמשך למגמת ההאטה שהחלה ממאי 2011. מדד מנהלי הרכש של בנק הפועלים ירד בדצמבר לרמה של 42.7 נקודות, המשך לירידתו בנובמבר. המדד המשולב למצב המשק עלה בדצמבר ב-0.2%. מדד אמון הצרכנים של הלמ"ס לדצמבר מצביע על מאזן שלילי של 20%, בדומה לרמתו הממוצעת מאז אוגוסט 2011. יצוא הסחורות עלה בדצמבר ביחס לנובמבר, תוך התאוששות מסוימת ביצוא של ענפי הטכנולוגיה העילית, ויבוא הסחורות ירד ב-1.2%. |
| שוק העבודה: בשוק העבודה שוררות רמת תעסוקה גבוהה ואבטלה נמוכה. שיעור המשרות הפנויות, המבטא את הביקוש לעובדים, התייצב ברמה של כ-3%. השכר הנומינלי והשכר הריאלי עלו בחודשים אוגוסט עד אוקטובר לעומת שלושת החודשים הקודמים ב-4.3% וב-1.2%, בהתאמה. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש דצמבר גבוהים נומינלית בכ-2% מאשר בדצמבר אשתקד (בניכוי השפעתם של שינויי חקיקה), המהווה התמתנות ניכרת לעומת קצב גידולם בשנתיים האחרונות. |
| הערכות חטיבת המחקר: על פי התחזית המקרו-כלכלית שפרסמה חטיבת המחקר בדצמבר תעמוד האינפלציה במהלך שנת 2012 על 2.1%, שיעור הריבית הממוצע לרביע האחרון של 2012 יהיה 2.2%, והתוצר צפוי לצמוח ב-2012 בשיעור של 2.8%. הערכת החטיבה בעת הכנת התחזית הייתה שסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן יעלה בשנת 2012 ב-4%. |
| נתוני תקציב הממשלה: מחודש אפריל מסתמנת מגמה של ירידה בגביית המסים העקיפים, ובחודש יולי החלה מגמה דומה גם במסים הישירים. הגירעון הכולל של הממשלה (ללא מתן אשראי) הסתכם בשנת 2011 ב-3.3 אחוזי תוצר, לעומת תכנון של 2.9 אחוזי תוצר, והוא גבוה מתקרת הגירעון (3 אחוזי תוצר). בהתחשב בהתחייבויותיה האחרונות של הממשלה, ובמיוחד לנוכח קצב הצמיחה הצפוי ב-2012, 2.8%, נמוך מזה שעל פיו תוכנן התקציב (4%), הגירעון בשנת 2012 צפוי, על פי משרד האוצר לעמוד על 3.4% תוצר בהשוואה לתקרת הגירעון של 2% שנקבעה בסוף 2010. |
| שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/12/11, ועד 20/1/12 נותר השקל כמעט ללא שינוי מול הדולר, לעומת התחזקות של מרבית המטבעות העיקריים מול הדולר. מול האירו התחזק השקל ב-1%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי נותר השקל כמעט ללא שינוי. |
| שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-25/12/11, ועד 20/1/12 עלה מדד ת"א 25 ב-3.2%, בדומה לעלייתם של מדדי המניות במשקים מפותחים ומתעוררים. שוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות לאורך העקום כולו. תשואות האג"ח הממשלתיות השקליות ירדו בכ-5 נ"ב במרבית הטווחים, ואלה הצמודות ירדו ב-5–10 נ"ב. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב הצטמצם בשיעור מתון, לכ-250 נ"ב, לעומת 258 נ"ב בחודש הקודם. תשואות המק"ם ירדו במהלך תקופה זו ב-5–10 נ"ב לכל אורך העקום, והתשואה לשנה ירדה מ-2.51% ל-2.47%; זאת על רקע המגמה העולמית וציפייה להמשך הורדות הריבית על ידי בנק ישראל, ולמרות המשך יציאת הזרים מהמק"ם. החודש לא היו פדיונות בקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח קונצרניות. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, נותרה כמעט ללא שינוי, 199 נ"ב. מדדי התל-בונד 20 ו-40 עלו ב-1.5% וב-2.5%, בהתאמה. |
| כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) ב-2.4%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-10.6%. |
| ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש נובמבר עלתה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-1.8%, לרמה של 777 מיליארדי ש"ח, ויתרת האשראי למשקי הבית עלתה ב-0.5%, ל-362 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור בחודש נובמבר ב-0.5%, לרמה של 257 מיליארדי ש"ח. סך האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר היה נמוך ב-3% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר – המשך של ירידה רצופה מאז השיא שנרשם בחודש מאי. שיעור המשכנתאות הלא-צמודות שניתנו בריבית משתנה עמד בדצמבר על 26.9%. שיעורי הריבית על המשכנתאות הצמודות למדד והלא צמודות ירדו. |
| שוק הדיור: מחירי הדיור (שכר הדירה), הנכללים במדד, ירדו בחודש דצמבר ב-0.1%. ב-12 החודשים שהסתיימו בדצמבר הם עלו ב-5.1%, לעומת 5.5% באלה שהסתיימו בנובמבר. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות של הלמ"ס, ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, ירדו בחודשים אוקטובר ונובמבר ב-0.3%, ירידה שלישית ברציפות. ככל הנראה אנו עדים לשינוי מגמה בשוק הדיור. החודש נמשכה גם התמתנות הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות: ב-12 החודשים שהסתיימו בנובמבר הוא עמד על 6.9%, לעומת 8.5% ב-12 החודשים שהסתיימו באוקטובר, וזאת לאחר עליות של כ-20% בשנת 2010. |
| נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים עמדו בחודש אוקטובר על 42,682 ו-34,313, בהתאמה, לעומת 43,766 ו-33,652 בחודש הקודם. אולם על פי נתונים חלקיים של סקר החברות שעורך בנק ישראל החברות בענף מדווחות על עלייה חדה של מגבלת הביקוש העומדת בפניהן. |
| ההתמתנות במחירי הדירות באה על רקע המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה, ההשפעה בפיגור של העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות וצעדי משרד האוצר במיסוי על נדל"ן. השפעתם של צעדים אלה, כמו גם של מאמצי שיווק הקרקעות של משרד הבינוי והשיכון ומנהל מקרקעי ישראל, צפויה להוסיף ולבוא לידי ביטוי בהמשך. |
| המשק העולמי: נתוני המקרו בגוש האירו המשיכו גם החודש להצביע על התחלה של מיתון, והבולט שבהם הוא נתון הצמיחה בגרמניה לרביע הרביעי של 2011 – צמיחה שלילית של 0.25%. תחזיות בתי ההשקעות לגבי הצמיחה בגוש האירו צופות, בממוצע, צמיחה שלילית של 0.7% בשנת 2012, וגברו החששות מההשלכות השליליות של הריסון הפיסקלי על הצמיחה. כנגד זאת התפרסמו בארה"ב גם בחודש האחרון נתוני מקרו חיוביים יחסית, בפרט נתוני הצריכה והתעסוקה. מכאן שנמשכת במשק האמריקני מגמת ההתאוששות והצמיחה. במשקים המתעוררים היו מרבית הנתונים שהתפרסמו החודש טובים מאלה של קודמו, אך הם עדיין מבטאים האטה בצמיחה. על רקע מכרז הנזילות שביצע ה-ECB בדצמבר, ולמרות מהלך הורדות דירוג האשראי ל-9 מדינות באירופה, שררה בשווקים אווירה חיובית. זו ניכרה בהנפקות חוב מוצלחות של מדינות באירופה – ביניהן איטליה, ספרד, צרפת – בהצטמצמות מירווחי האשראי של מדינות בפריפריה ובעליות בשוקי המניות. עם זאת נשקף סיכון ממצבה של יוון, על רקע קשיים בניסיון לגבש הסכם להסדר החוב שלה. נתוני הסחר העולמי בפועל מצביעים על המשך התכווצות היקפי הסחר בחודש אוקטובר, והתחזיות להתפתחות הסחר הופחתו. במחירי הסחורות נרשמו גם החודש עליות מחירים מינוריות, בין היתר על רקע ההתפתחויות סביב החרם על איראן. תחזיות לאינפלציה בארה"ב ובאירופה לשנת 2012 עלו במקצת, אך הן עדיין קרובות מאוד ל-2%. |
| הגורמים העיקריים להחלטה |
| ההחלטה להוריד את הריבית לחודש פברואר לרמה של 2.5% עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים של 1% עד 3% ב-12 החודשים הקרובים, ולתמיכה בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. תוואי הריבית בהמשך תלוי בהתפתחויות בסביבת האינפלציה, בצמיחה בישראל, בכלכלה העולמית, במדיניות המוניטרית בבנקים המרכזיים העיקריים ובהתפתחות שער החליפין. |
| האינדיקטורים שנוספו החודש מצביעים על כך שההאטה בפעילות ובביקושים שהחלה במחצית השניה של השנה שעברה נמשכת. ההאטה בצמיחת המשק הישראלי ניכרת בייצוא ובביקושים המקומיים על רקע החולשה בכלכלה העולמית וחוסר הודאות הרב הקיים בסביבה העולמית בעיקר מכיוון אירופה. גם סקרי הצפיות השונים, הן של הצרכנים והן של החברות, צופים המשך האטה בקצב הצמיחה. |
o |
| האינפלציה בפועל בהסתכלות על 12 חודשים אחרונים ממשיכה להתבסס בתוך תחום יעד האינפלציה. בחינת האינפלציה מצביעה על האטה משמעותית שחלה באינפלציה במחצית השניה של שנת 2011. להערכת בנק ישראל האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית צפויה להישאר בתחום יעד האינפלציה בשנה הקרובה. תחזיות האינפלציה ל-12 החודשים הבאים של החזאים ואלו הנמדדות משוק ההון נמצאות קרוב למרכז היעד. . |
o |
| נתונים על הפעילות הכלכלית באירופה תואמים את ההערכות לפיהן צפוי הגוש להיכנס למיתון במהלך שנת 2012. נתוני הסחר העולמי בפועל מצביעים על המשך ההתכווצות בהיקפי הסחר לחודש אוקטובר; התחזיות לצמיחת הסחר העולמי לשנת 2012 עודכנו כלפי מטה. סיכון החוב של מדינות אירופה כפי שמשתקף בתשואות הגבוהות על האג"ח ובמרווחי ה- CDS התבטא החודש בהורדת דרוג האשראי למדינות בולטות בגוש האירו. לאחרונה ניכרה אופטימיות מסוימת בשווקים הפיננסיים העולמיים, בעיקר על רקע הצעדים שננקטו על ידי ה-ECB, אך עדיין רמת האי ודאות ביחס למשבר החוב נותרה גבוהה ומשליכה גם על אי הוודאות לגבי ההתפתחויות במשק הישראלי. |
o |
| רמות הריבית במשקים המובילים נמוכות והשווקים לא מתמחרים העלאת ריבית בשנה זאת באף אחד מהבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות הגדולות. כזכור, לפי הכרזת ה-Fed, הריבית בארה"ב צפויה להישאר ברמתה האפסית לכל הפחות עד לאמצע 2013; הבנק המרכזי של אנגליה וה-ECB המשיכו את פעולותיהם להגברת הנזילות. |
o |
| מחירי הדירות, המשיכו לרדת באופן מתון. בבנק ישראל מציינים כי המגבלה שהציב בנק ישראל על חלקן של ההלוואות לדיור בריבית משתנה מקטינה את ההשפעה שיש להפחתת ריבית בנק ישראל על שיעור הריבית הממוצע למשכנתאות |
o |
| ההחלטה להוריד את הריבית לחודש פברואר לרמה של 2.5%, עקבית עם מדיניות ריבית שנועדה לבסס את האינפלציה בתוך יעד יציבות המחירים ונועדה לתמוך בפעילות הריאלית על רקע ההאטה בביקושים העולמיים. |
| בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים. |
|