| תנאי הרקע |
| נתוני האינפלציה: מדד המחירים לצרכן עלה בחודש אוגוסט ב-0.5%, בגבול העליון של התחזיות המוקדמות ומעל התוואי העונתי המתיישב עם עמידה ביעד האינפלציה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עומדת על 3.4%, מעל הגבול העליון של יעד האינפלציה. עם זאת, האינפלציה מנוכה עונתיות בששת החודשים האחרונים נמצאת בסביבת הגבול התחתון של תחום היעד. |
| תחזיות האינפלציה והריבית: בחודש האחרון נרשמה יציבות בציפיות האינפלציה הנמדדות משוק ההון, והן עמדו, בממוצע, ברמה של 2%, ואילו תחזיות החזאים המשיכו לרדת – ל-2.3%. הרקע להתבססות הציפיות לאינפלציה סביב מרכז היעד, למרות הפיחות שנרשם בשבועות האחרונים, הוא המשך הציפיות להאטה בצמיחה העולמית והישראלית, וכנראה גם התהליך של הפחתת המחירים על ידי רשתות שיווק וספקי שירותים שונים, בהשפעת המחאות החברתיות נגד יוקר המחיה. במקביל נמשכה הירידה של הציפיות לריבית בנק ישראל. זו צפויה לעמוד בעוד שנה על 3% לפי שוק התלבור (לעומת 3.1% לפני כחודש) ועל 3.15% לפי ממוצע תחזיות החזאים (לעומת 3.6% לפני כחודש). רוב החזאים צופים כי בנק ישראל יותיר את הריבית לאוקטובר ללא שינוי. |
| הפעילות הריאלית: הפעילות במשק המקומי ממשיכה להתרחב אך בקצב איטי יחסית ל 2010 ולמחצית הראשונה של 2011. הנתונים שהתווספו מאז הדיון המוניטרי האחרון מלמדים על התייצבות הפעילות בענפי הטכנולוגיה העילית וביצוא, בגלל ההתמתנות הפעילות בחו"ל. צמיחת התוצר העסקי לפי האומדן השני של החשבונאות הלאומית לרביע השני, 2.4% במונחים שנתיים, הייתה גבוהה במעט מאשר באומדן הראשון, תוצאת תיקון כלפי מעלה ביצוא, בצריכה הפרטית וגם בהשקעה. הקצב המתון של הפעילות בא לידי ביטוי גם במדד המשולב, שעלה בחודש אוגוסט ב-0.3%, תוך עדכון קל כלפי מעלה של מדדי שני החודשים הקודמים. תקבולי המסים גדלו ריאלית, אך הם נמוכים מהתוואי העונתי, זה החודש החמישי ברציפות. סקר המגמות של הלמ"ס לחודש אוגוסט מצביע על ירידות בכל הענפים. עם זאת, בכל הענפים למעט ענפי המלונאות ותעשיות הטכנולוגיה העילית הציפיות לשלושת החודשים הבאים הן לשיפור בהיקף הפעילות. מדדי אמון הצרכנים של "גלובס" ו"בנק הפועלים" מצביעים על ירידה בכוונות הצריכה של הציבור, אף כי שניהם מלמדים שהציבור עדיין אופטימי לגבי מצב המשק בעתיד. |
| שוק העבודה: נתוני שוק העבודה לרביע השני מצביעים על המשך השיפור בתעסוקה. ברביע השני של השנה המשיך שיעור האבטלה לרדת והגיע לרמה נמוכה של 5.5 אחוזים, זאת תוך יציבות של שיעור ההשתתפות ועלייה של שיעור התעסוקה. מספר משרות השכיר (בניכוי עונתיות) עלה בחודשים אפריל-יוני ב-0.4% לעומת שלושת החודשים שקדמו להם. על פי יחס מספר המובטלים למספר המשרות הפנויות יש במגזר העסקי 2.5 מובטלים על כל משרה פנויה – יחס נמוך היסטורית ודומה לזה שנרשם לפני המשבר. השכר הנומינלי עלה בחודשים אפריל עד יוני ב-1.1% לעומת שלושת קודמיהם, והשכר הריאלי (בניכוי עונתיות) – ב-0.4%. תקבולי מס הבריאות, המשמשים אינדיקציה לסך תשלומי השכר, היו בחודש אוגוסט גבוהים נומינלית ב-7.5% (אומדן ראשוני) מאשר באוגוסט אשתקד (בניכוי השפעת שינויי חקיקה). |
| הערכות חטיבת המחקר: החודש עודכנה התחזית הבסיסית של חטיבת המחקר. על פי התחזית, האינפלציה במהלך ארבעת הרביעים שיסתיימו ברביע השלישי של 2012 תעמוד על 2.3%, והריבית הממוצעת לאותו רביע תעמוד על 3%. לגבי שנת 2011 מעריכה חטיבת המחקר כי האינפלציה תימצא בגבול העליון של היעד, וכי הריבית הממוצעת ברביע האחרון של השנה תעמוד על 3.25%. תחזית צמיחת התוצר לשנים 2011 ו-2012 עודכנה כלפי מטה, והצמיחה צפויה להסתכם ב-4.7% וב-3.2%, בהתאמה, לעומת 4.8% ו-3.9% בתחזית הקודמת. הערכה זו מתבססת, בין היתר, על העדכון כלפי מטה של תחזיות קרן המטבע הבין-לאומית לגבי הצמיחה והסחר העולמיים. חטיבת המחקר הדגישה את הסיכונים המרכזיים לפעילות במשק: התמתנות בצמיחה העולמית וסיכונים גיאו-פוליטיים בעלי השלכות כלכליות. |
| נתוני תקציב הממשלה: ההכנסות המקומיות של הממשלה באוגוסט היו נמוכות ב-9% מהתוואי העונתי החזוי, בשל המשך ההאטה בגביית המסים העקיפים. מתחילת השנה עד אוגוסט ההכנסות ממסים (בניכוי שינויי חקיקה) היו גבוהות ריאלית ב-5.3% מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, אך נמוכות ב-1.6 אחוזים מהתוואי העונתי התואם את תחזית ההכנסות השנתית בתקציב. בתקופה זו הסתכמה הפעילות המקומית של הממשלה (ללא אשראי נטו) בגירעון מצטבר של 0.7% תוצר, לעומת גירעון של 1.6% תוצר בתקופה המקבילה אשתקד. על פי ההתפתחויות בפעילות הממשלה עד כה נראה כי הגירעון בתקציב בשנת 2011 יהיה נמוך במקצת מתקרת הגירעון הקבועה בחוק – 3% תוצר. |
| שוק המט"ח: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-28 באוגוסט, ועד 23.9 פוחת השקל מול הדולר ב- 2.7%, פיחות מתון משמעותית יחסית לשאר המטבעות. לעומת זאת התחזק השקל מול האירו ב-4.6%. במונחי שער החליפין הנומינלי האפקטיבי יוסף השקל בכ-2.2%. שיעור ההשתתפות של הפעילים הזרים במסחר במט"ח עמד בספטמבר על 31%, בדומה לאוגוסט, כאשר השיעור הממוצע בשנת 2011 עמד על 34%. החודש העלתה חברת הדרוג S&P את דרוג האשראי של מדינת ישראל. |
| שוקי ההון והכספים: מאז הדיון המוניטרי האחרון, שהתקיים ב-28 באוגוסט, ועד 23.9 ירד מדד ת"א 25 ב-5%, בדומה למגמה שנרשמה במרבית שוקי המניות בעולם. בשוק האג"ח הממשלתיות, בעקום השקלי נרשמה היתללות עם ירידות של 14 נ"ב לטווח של שנה ועליות של עד 8 נ"ב בשאר הטווחים. ואילו בעקום הממשלתי הצמוד נרשמו עליות שערים של עד 8 נ"ב במרבית הטווחים. המירווח בין אג"ח של ממשלת ישראל ל-10 שנים לאג"ח מקבילה של ממשלת ארה"ב המשיך להתרחב במהלך התקופה הנסקרת, על רקע ירידת תשואות חדה יותר בארה"ב, ועמד בסופה על 292 נ"ב (לעומת 262 נ"ב בתחילת התקופה). תשואות המק"ם ירדו לאורך העקום כולו, ירידות של עד 20 נ"ב, והתשואה לשנה ירדה במהלך תקופה זו מ-3.08% ל-2.98%. הפדיונות בקרנות הקונצרניות נמשכו גם החודש, אם כי בקצב איטי בהשוואה לחודש הקודם, ומתחילת ספטמבר היקף הפדיונות עמד על 2.2 מיליארדי ש"ח, לעומת פדיונות בהיקף של 4.6 מיליארד ש"ח באוגוסט. לעומתן נמשכה הצבירה בקרנות הכספיות, אמנם בקצב מתון יחסית לחודשים הקודמים, ומתחילת ספטמבר הן צברו 631 מיליוני ש"ח. זאת לעומת צבירות של 4.4 מיליארדי ש"ח בחודש יולי ו-3.65 מיליארד ש"ח באוגוסט. האווירה השלילית במגזר הקונצרני, בפרט בקבוצות ההחזקה, התבטאה בהמשך עליית התשואות באג"ח של מספר חברות. פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מירווח ה-CDS ל-5 שנים, המשיכה לעלות גם החודש, על רקע האירועים הגיאו-פוליטיים, מרמה של כ-166 נ"ב בחודש שעבר לרמה של 218 נ"ב כיום. |
| כמות הכסף: ב-12 החודשים שהסתיימו באוגוסט עלה המצרף המוניטרי M1 (המזומן שבידי הציבור + פיקדונות העו"ש) בשיעור של 3.6%, והמצרף M2 (M1 + הפיקדונות הלא-צמודים עד שנה) עלה ב-12.6%. |
| ההתפתחויות בשוק האשראי: בחודש יולי גדלה יתרת החוב של המגזר העסקי ב-0.9%, לרמה של 757 מיליארדי ש"ח. יתרת האשראי למשקי הבית עלתה ביולי בשיעור של 0.3%, והסתכמה ב-357 מיליארדי ש"ח. מתוך האשראי למשקי הבית עלתה יתרת האשראי לדיור ב-12 החודשים המסתיימים ביולי ב-11.6%, לרמה של 253 מיליארדי ש"ח, לאחר שבשניים – עשר החודשים המסתיימים ביוני היא עלתה ב-11.9%. היקף האשראי לדיור שניתן ב-12 החודשים המסתיימים באוגוסט נמוך ב-1.4% מאשר ב-12 החודשים שהסתיימו בחודש יולי. היקף המשכנתאות בריבית משתנה (לכל הטווחים) מתוך המשכנתאות החדשות המשיך לרדת גם באוגוסט, והיווה 76% מסך המשכנתאות שניתנו בחודש זה. בחודש הקודם עמד שיעור המשכנתאות בריבית משתנה על 79%. שיעורי הריבית על המשכנתאות המשיכו גם ביולי לעלות באפיק הצמוד והלא-צמוד בריבית משתנה, וירדו באפיק הלא-צמוד בריבית משתנה. |
| שוק הדיור: נמשכת הרמה הגבוהה של הפעילות בענף הבנייה. ההתחלות והסיומים של בניית דירות ב-12 החודשים האחרונים הגיעו בחודש יוני ל-42,757 ו-33,613, בהתאמה, דומה מאוד לרמות של החודש הקודם. כנגד זאת ירד מספר הדירות החדשות שנמכרו, ובמאי עד יולי הוא היה נמוך מאשר בפברואר עד אפריל בכ-9.6%. מספר הדירות שנותרו למכירה המשיך לעלות, ובחודשים מאי עד יולי הוא היה, בממוצע, גבוה ב-6.4% מאשר בשלושת קודמיהם. מחירי הדירות, הנמדדים על פי סקר מחירי הדירות ואינם נכללים במדד המחירים לצרכן, עלו בחודשים יוני-יולי בקצב חודשי של 0.4%, לאחר עלייה של 0.2% במאי -יוני. הקצב השנתי של עליית מחירי הדירות הולך ומואט, וב-12 החודשים שהסתיימו ביוני הוא עמד על 12.3%, לעומת 12.1% במאי ו-14% באפריל. ההאטה בקצב עליית מחירי הדירות באה על רקע העלאת הריבית, צעדי בנק ישראל בתחום המשכנתאות והצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן, יחד עם המשך הגידול של מספר התחלות הבנייה. לעומת זאת, מדד מחירי הדיור, המתבסס על חוזי השכירות, ונכלל במדד המחירים לצרכן, המשיך לעלות: בחודש יולי הוא עלה ב-1.3%, וב-12 החודשים האחרונים – ב-5.2%. |
| המשק העולמי: רוב נתוני המקרו שהתפרסמו בארה"ב ובגוש האירו החודש חלשים. משבר החוב המשיך להתעצם גם החודש: ביוון, מרווחי ה-CDS הצביעו על כך שגברו הסיכויים לחדלות פירעון כבר בתקופה הקרובה; בשבוע האחרון הורידה S&P את דירוג האשראי של איטליה, עם תחזית שלילית; גבר החשש להתפשטות משבר החוב האירופי אל מערכת הבנקאות, ובתוך כך הורד דרוג האשראי של בנקים גדולים בארה"ב, צרפת ואיטליה. על רקע התגברות הסיכונים ונתוני המקרו השליליים הורידו בתי השקעות וקרן המטבע את תחזיות הצמיחה שלהם לגבי המשקים העיקריים והמשק העולמי. קרן המטבע עדכנה את תחזיותיה לצמיחה העולמית ולהיקפי הסחר לשנת 2012 מ-4.5% ל-4% ומ- 6.7% ל- 5.8%, בהתאמה. כמו כן, הורידה הקרן את תחזיותיה לצמיחת המשק האמריקאי ל-2012 מ-2.7% ל-1.8% ולצמיחת המשק האירופי ל-2012 מ-1.7% ל-1.1%, וההערכות הן כי מאזן הסיכונים נוטה כלפי מטה. במסגרת המאמצים להתמודד עם ההתפתחויות השליליות היו החודש כמה הכרזות: מנהיגי גוש האירו הודיעו על תמיכתם הבלתי מסויגת ביוון; 5 בנקים מרכזיים חשובים הודיעו על פתיחת קווי אשראי דולריים לבנקים באירופה; בארה"ב הציג הנשיא אובאמה תוכנית תמריצים בשווי 447 מיליארדי דולרים לעידוד התעסוקה, ועל פי הערכות Moody's, אם חבילת התמריצים תאושר, היא צפויה לתרום לצמיחת כלכלת ארה"ב בשנה הבאה 2% ולהוריד את שיעור האבטלה, העומד כיום על 9.1%, ב-1%. ציפיות האינפלציה בעולם נותרו נמוכות, לנוכח ההאטה הצפויה בפעילות הכלכלית והירידה של מחירי הסחורות. כיום השווקים ובתי ההשקעות צופים הורדת ריבית על ידי ה-ECB כבר בפגישה הקרובה. בשבוע שעבר הודיע ה-Fed על תכנית למכירת אג"ח לטווחים קצרים כנגד רכישת אג"ח לטווחים ארוכים,( Operation Twist) והותיר בעינה את ההערכה כי ישאיר את הריבית ברמתה האפסית לפחות עד אמצע 2013. |
| הגורמים העיקריים להחלטה |
| ההחלטה להוריד את ריבית בנק ישראל לחודש אוקטובר לרמה של 3% מתבססת בעיקר על התפנית השלילית במשק העולמי, היא עיקבית עם חזרת האינפלציה לתוך תחום יציבות המחירים, ונועדה לתמוך בצמיחה תוך שמירה על היציבות הפיננסית. |
| לאחרונה גברו ההערכות כי הירידה בצמיחה העולמית תהיה עמוקה מזו שנחזתה קודם לכן. כך, הורידה קרן המטבע הבינלאומית את תחזיותיה לצמיחת המשק האמריקאי ל-2012 מ-2.7% ל-1.8% ולצמיחת המשק האירופי ל-2012 מ-1.7% ל-1.1%, וההערכות הן כי מאזן הסיכונים שלילי. |
o |
| החולשה במשק האמריקאי והאירופי הניעה את קובעי המדיניות במשקים אלה לנקוט בצעדים מרחיבים יותר (בארה"ב Operation Twist ובאירופה צעדים נוספים להגדלת הנזילות). כמו כן, נוצרו ציפיות בשווקים להפחתת ריבית ה-ECB. בנוסף, בשוקי ההון בעולם גדלה התנודתיות ונמשכה מגמת הירידה במחירי הנכסים הפיננסים. |
o |
| העמקת ההאטה העולמית משתקפת בהאטה של הצמיחה הריאלית בישראל, ובפרט בחולשת ייצוא הסחורות. בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה לשנת 2012 מ-3.9% ל-3.2% וגם במשק הישראלי מאזן הסיכונים נוטה כלפי מטה. |
o |
| הצפיות לאינפלציה ל-12 החודשים הבאים כפי שנמדדות משוק ההון שמרו על יציבות במרכז היעד ואלו של החזאים המשיכו לרדת ולהתקרב למרכז יעד האינפלציה והן עומדות כעת על 2.3%. ששת המדדים האחרונים במצטבר בניכוי גורמי עונתיות, תואמים את טווח יעד האינפלציה. יחד עם זאת, האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית עדיין נמצאת מעל היעד, 3.4%. האינפלציה בהסתכלות על 12 חודשים אחורנית בסוף 2011 או תחילת 2012 צפויה לפי הערכת חטיבת המחקר של בנק ישראל ולפי החזאים לעמוד בתוך גבולות היעד. |
o |
| קצב העליה במחירי הדירות ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות גבוה אך בחודשים האחרונים נרשמה בו התמתנות ובחודש יולי עמד על 12.3% (לעומת 12.5% בחודש יוני). השפעת הצעדים של בנק ישראל בתחום המשכנתאות, הצעדים שנקט משרד האוצר במיסוי על נדל"ן והמשך הגידול במספר התחלות הבניה, צפויים להמשיך ולהשפיע להתמתנות במחירי הדירות במהלך השנה הקרובה. |
o |
| בבנק ישראל מציינים את האיתנות של המשק הישראלי, שבאה לידי ביטוי ברמות הצמיחה והתעסוקה הגבוהות עד כה, במערכת הבנקאית המקומית החזקה, ברמת יתרות המט"ח הגבוהות, במגמת הירידה בנטל החוב של הממשלה ובהעלאת דרוג האשראי של ישראל. הורדת הריבית לחודש אוקטובר מכוונת למזער את ההשפעה השלילית על המשק הישראלי של ההאטה בפעילות ועליית רמת האי ודאות בסביבה הכלכלית העולמית. |
| בנק ישראל ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות במשקים הישראלי והעולמי ובשווקים הפיננסיים. בנק ישראל ישתמש בכלים העומדים לרשותו על מנת להשיג את מטרותיו – יציבות מחירים, עידוד התעסוקה והצמיחה, ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית – ובהיבט הזה, ימשיך לעקוב אחר ההתפתחויות בשוקי הנכסים ובכללם בשוק הדיור. |
|